הרכב בית המשפט המחוזי: מדריך לתפקידי השופטים והגורמים הפועלים לצדם

כאשר מתקבלת החלטה בערעור בבית המשפט המחוזי, מופיעה בראש פסק הדין שורה המפרטת את שמות השופטים שישבו בדין ואת תפקידיהם: אב בית הדין, שופט מן המניין, שופט עמית ועוד. עבור מי שאינו בקיא במבנה מערכת בתי המשפט, התארים הללו עשויים להיראות טכניים בלבד, אולם מאחוריהם עומדת מערכת מדורגת של תפקידים, סמכויות ומסלולי מינוי הקבועים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. במאמר זה נסקור את כלל התפקידים האפשריים בהרכב של בית משפט מחוזי, את אופן קביעת ההרכב, ואת הגורמים המקצועיים הפועלים לצד השופטים.

מתי דן בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים

נקודת המוצא בחוק היא שבית משפט מחוזי דן בשופט אחד. עם זאת, סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע רשימה של עניינים שבהם חובה לדון במותב של שלושה שופטים, ובראשם ערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום (בשווי מעל 300,000 ש"ח), תיקים פליליים חמורים שבהם העונש הצפוי הוא עשר שנות מאסר או יותר, ועניינים נוספים שנשיא בית המשפט המחוזי או סגנו הורו כי יידונו בהרכב.

במותב של שלושה, ההכרעה מתקבלת ברוב דעות. לכל שופט בהרכב קול שווה בהכרעה עצמה, ללא קשר לתוארו או למעמדו, אולם התפקידים בתוך ההרכב אינם זהים, וכאן נכנס לתמונה מדרג התפקידים.

אב בית הדין (אב"ד)

אב בית הדין הוא השופט העומד בראש ההרכב והמנהל את הדיון. סעיף 39 לחוק בתי המשפט קובע את סדר הקדימות לקביעת זהותו: אם נשיא בית המשפט יושב בהרכב, הוא ישמש כאב בית הדין. בהיעדרו, ישמש בתפקיד סגן הנשיא. אם אין בהרכב נשיא או סגן נשיא, ישמש כאב"ד השופט בעל הוותק הרב ביותר, ובמקרה של ותק שווה, הקשיש שבהם.

תפקידו של אב בית הדין אינו סמלי בלבד. דיני הפרוצדורה מקנים לו סמכויות ניהוליות ודיוניות ייחודיות. כך למשל, סעיף 235 לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את אב בית הדין להחליט לבדו בענייני סדר ומינהל של הדיון. בפועל, אב בית הדין הוא שמנהל את שטף הדיון באולם, קובע את סדר שמיעת הטיעונים, ובמקרים רבים הוא שכותב את חוות הדעת המרכזית בפסק הדין, שאליה מצטרפים חבריו להרכב.

חשוב להדגיש: מעמדו הניהולי של אב בית הדין אינו מקנה לו משקל עודף בהצבעה. דעתו שווה לדעת כל אחד מחברי ההרכב, והוא אף יכול להימצא בדעת מיעוט.

שופט מן המניין

שופט מן המניין הוא שופט קבוע של בית המשפט המחוזי, שמונה לתפקידו על ידי הוועדה לבחירת שופטים ומכהן במשרה מלאה עד גיל הפרישה הקבוע בחוק (70). זהו התפקיד הבסיסי והנפוץ ביותר בהרכב. שופטים מן המניין מהווים את עיקר כוח האדם השיפוטי של בית המשפט המחוזי, והם משובצים למותבים על ידי נשיא בית המשפט או בהתאם לסדרי העבודה שקבע.

בפסקי דין רבים לא יצוין ליד שמו של שופט מן המניין כל תואר נוסף, ועצם היעדר התואר מלמד שמדובר בשופט קבוע של הערכאה.

שופט עמית

שופט עמית הוא שופט שיצא לקצבה (פרש לגמלאות) ומונה להמשיך ולכהן בשיפוט מכוח סעיף 10א לחוק בתי המשפט. המינוי נעשה על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, לתקופות קצובות, ובלבד שהשופט טרם הגיע לגיל 75.

החוק קובע במפורש כי דינו של שופט עמית כדין שופט לכל דבר ועניין: הוא נהנה מעצמאות שיפוטית מלאה, כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, ופסיקתו מחייבת כפסיקת כל שופט אחר. עם זאת, קיימים שני הבדלים עיקריים: שופט עמית רשאי לכהן במשרה חלקית, וככלל הוא אינו משמש כאב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת.

מוסד השופט העמית נועד לאפשר למערכת להמשיך וליהנות מניסיונם של שופטים ותיקים ומנוסים גם לאחר פרישתם, ובמקביל להקל על העומס הכבד המוטל על בתי המשפט.

נשיא בית המשפט המחוזי וסגני הנשיא

בכל בית משפט מחוזי מכהן נשיא, ולצדו יכולים לכהן סגן נשיא אחד או יותר.

נשיא בית המשפט המחוזי מופקד על ניהולו השוטף של בית המשפט: הוא קובע את המותבים ואת חלוקת התיקים, מסדיר את מועדי הדיונים, ואוצל סמכויות לסגניו. כאמור, כאשר הנשיא יושב בדין בהרכב של שלושה, הוא משמש אוטומטית כאב בית הדין.

סגני הנשיא ממונים כדי לסייע לנשיא בנטל הניהולי, ולרוב כל סגן נשיא מופקד על תחום משפטי מוגדר: פלילי, אזרחי, מינהלי, כלכלי או משפחה. כהונת סגן נשיא קצובה בחוק לשבע שנים. סגן נשיא היושב בהרכב שאינו כולל את הנשיא ישמש כאב בית הדין מכוח סעיף 39 לחוק.

שופט בכיר

תואר "שופט בכיר" מוענק לשופטים בעלי ותק במערכת בהתאם לקריטריונים מוגדרים, כחלק ממסלול קידום מקצועי שאינו מותנה בקבלת תפקיד ניהולי. הרעיון העומד בבסיס המוסד הזה, כפי שנדון בבג"ץ 8691/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, הוא לאפשר לשופטים ותיקים ומנוסים ליהנות מהכרה במעמדם המקצועי מבלי שיידרשו לשאת בתפקידי ניהול. בין היתר, שופט שסיים את תקופת כהונתו הקצובה כסגן נשיא חוזר לכהן במעמד של שופט בכיר.

מבחינת ההרכב, שופט בכיר הוא שופט מן המניין לכל דבר, והתואר משפיע בעיקר על תנאי שכרו ומעמדו המקצועי, לא על סמכויותיו בדיון.

שופט במינוי לכהונה בפועל

סעיף 10 לחוק בתי המשפט מאפשר לשר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת השופט עצמו, למנות שופט של בית משפט שלום לכהן בפועל כשופט בבית המשפט המחוזי, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת מתוך שלוש שנים.

מינוי בפועל משמש לרוב כשלב הכנה לקראת קידום קבוע לערכאה הגבוהה יותר, וכן כמענה זמני לעומסים או לחוסרים בכוח אדם שיפוטי. שופט המכהן במינוי בפועל נחשב שופט של בית המשפט המחוזי לכל דבר ועניין בתקופת המינוי, והוא משולב במותבים של שלושה שופטים כמו כל שופט אחר. בפסקי דין יצוין לעתים לצד שמו הכיתוב "שופט/ת בית משפט שלום בכהונה בפועל" או קיצור דומה.

שופטי המחלקה הכלכלית

בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב-יפו ובחיפה פועלת מחלקה כלכלית ייעודית מכוח סעיף 42ד לחוק בתי המשפט. שופטי המחלקה נקבעים על ידי נשיא בית המשפט העליון בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הרלוונטיים, בשל מומחיותם וניסיונם בתחום המשפט המסחרי, והם דנים באופן ייחודי ב"עניינים כלכליים": סכסוכי בעלי מניות, תביעות נגזרות, תובענות ייצוגיות בניירות ערך, עבירות ניירות ערך ועוד.

כאשר ערעור או הליך כלכלי נדון בהרכב, המותב יורכב משופטי המחלקה הכלכלית, ומדרג התפקידים בתוכו (אב"ד וכיוצא בזה) יחול באותו אופן.

שופטי בית המשפט לעניינים מינהליים

בית המשפט לעניינים מינהליים אינו בית משפט נפרד פיזית, אלא "כובע" שחובש בית המשפט המחוזי כאשר הוא דן בעתירות מינהליות, ערעורים מינהליים ותובענות מינהליות מכוח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000. נשיא בית המשפט המחוזי קובע אילו משופטי בית המשפט יכהנו כשופטי העניינים המינהליים.

ככלל, בית המשפט לעניינים מינהליים דן בשופט אחד, אולם החוק מסמיך את נשיא בית המשפט המחוזי או את סגנו לקבוע כי עניין מסוים יידון בהרכב של שלושה.

רשמים ורשמים בכירים

לצד השופטים פועלים בבית המשפט המחוזי רשמים ורשמים בכירים, מכוח סעיף 84 לחוק בתי המשפט. תפקיד הרשם נועד להקל על העומס השיפוטי: הרשם מנהל הליכים מקדמיים, מכריע בבקשות טכניות ומינהליות (הארכות מועד, ערובות, פסיקת הוצאות בעניינים מסוימים), ומוסמך אף ליתן פסקי דין בהיעדר הגנה ובהליכים נוספים שהוקנו לו בחוק.

לרשם ניתן למנות אדם המכהן כשופט, או מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום. לעניין אתיקה, משמעת ופסלות, דינו של רשם כדין שופט.

עוזרים משפטיים

הגורם האחרון שראוי להכיר הוא העוזר המשפטי. העוזרים המשפטיים הם עורכי דין המועסקים במערכת בתי המשפט ומסייעים ישירות לשופטים: מחקר משפטי, הכנת טיוטות, ובדיקת תיקים. תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (תקנה 175) אף מקנות לעוזר המשפטי סמכויות דיוניות מוגדרות באישור השופט או בהנחייתו, ובהן קביעת מועדי דיון, הארכת מועדים להגשת מסמכים בהסכמת הצדדים, והצעת הסדרים דיוניים לייעול ההליך.

העוזר המשפטי אינו חלק מההרכב ואינו שותף להכרעה, אולם עבודתו משפיעה במידה רבה על קצב הטיפול בתיק ועל איכות ההכנה לדיון.

איך קוראים נכון את שורת ההרכב בפסק דין

ניקח כדוגמה הרכב בערעור:

לפני הרכב כבוד השופטים:
חננאל שרעבי [אב"ד]
אספרנצה אלון
יצחק כהן, שופט עמית

ניתן ללמוד את הדברים הבאים: השופט הראשון, שלצד שמו מופיע הסימון אב"ד, עומד בראש ההרכב ומנהל את הדיון, ככל הנראה מכוח היותו סגן נשיא או השופט הוותיק ביותר במותב. השופטת השנייה, שלא צוין לצד שמה תואר, היא שופטת מן המניין של בית המשפט המחוזי. השופט השלישי מכהן כשופט עמית, כלומר שופט שפרש לגמלאות ומונה להמשיך לשפוט, ולכן ככלל לא ישמש כאב בית הדין אף אם הוא הוותיק שבחבורה.

שלושת השופטים יחד מהווים "מותב תלתא" בעל סמכות הכרעה שווה: פסק הדין יינתן ברוב דעות, וכל אחד מהם רשאי לכתוב חוות דעת נפרדת, מסכימה או חולקת.

סיכום

הרכב של בית משפט מחוזי הוא הרבה יותר משלושה שמות בראש פסק דין. מאחורי כל תואר עומדים מסלול מינוי, מעמד וסמכויות הקבועים בחוק: אב בית הדין המנהל את הדיון, שופטים מן המניין המהווים את עמוד השדרה של הערכאה, שופטים עמיתים הממשיכים לתרום מניסיונם לאחר פרישה, נשיא וסגני נשיא הנושאים בתפקידי ניהול, שופטים בכירים במסלול קידום מקצועי, ושופטי שלום במינוי בפועל. לצדם פועלים רשמים ועוזרים משפטיים המאפשרים למערכת לתפקד תחת עומס כבד. הבנת המבנה הזה חיונית לכל מתדיין ולכל עורך דין המופיע בערכאות, שכן היא מסבירה מי מכריע בתיק, כיצד מתנהל הדיון, ומה משמעות התארים המופיעים בכל החלטה ופסק דין.