ענייני משפחה · התרת נישואין

התרת נישואין כשרק אחד מבני הזוג יהודי ונישאו בחו"ל

זוגות מעורבים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל מתמודדים עם הליך משפטי ייחודי בישראל. מדריך מלא להתרת נישואין במסלול בית המשפט לענייני משפחה: סמכות שיפוט, ברירת דין, עורך דין ותפקידו, אגרות, טפסים והפסיקה המנחה.

התרת נישואין כשרק אחד מבני הזוג יהודי ונישאו בחו"ל

זוגות מעורבים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל מתמודדים עם מערכת משפטית ייחודית כשהם רוצים להתגרש בישראל. כיוון שאחד מבני הזוג יהודי והשני אינו יהודי (למשל התרת נישואין יהודי ונוצריה, או התרת נישואין של חסרי דת), הסמכות המסורתית של בית הדין הרבני אינה חלה במלואה, והטיפול עובר למסלול אחר: בית המשפט לענייני משפחה. עמוד זה סוקר את ההליך המלא, סמכויות השיפוט, ההליך המעשי והפסיקה המנחה.

מתי חל המסלול הזה

המסלול של התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה רלוונטי לזוגות שעונים על שלושת התנאים הבאים:

  • בני הזוג אינם בני אותה עדה דתית (למשל אחד יהודי והשני נוצרי, מוסלמי, חסר דת או בן עדה אחרת)
  • הם נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל (קפריסין, פראג, יוון, ארה"ב, או כל מדינה אחרת שמאפשרת נישואין אזרחיים)
  • קיימת זיקה לישראל המקנה סמכות שיפוט בינלאומית (מקום מושב, אזרחות או נכסים בישראל)

בני זוג גבר ואישה ששניהם יהודים, גם אם נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, אינם נכנסים למסלול הזה, אלא מטופלים בבית הדין הרבני בעילת "תום הנישואין", קרע בלתי ניתן לאיחוי (בעקבות בג"ץ 2232/03 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א-יפו, שהכיר בעילה זו כעילה אובייקטיבית להתרת נישואין אזרחיים של יהודים).

חוק שיפוט בענייני התרת נישואין: המסגרת החוקית

הבסיס המשפטי להליך הוא חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק התרת נישואין"). חוק זה נחקק במיוחד עבור מקרים שבהם הסמכות הדתית הרגילה אינה חלה, והוא קובע את סדרי הדיון וסמכות השיפוט.

לפי סעיף 1 לחוק, הסמכות לדון בענייני התרת נישואין של זוגות מעורבים מסורה כברירת מחדל לבית המשפט לענייני משפחה. בג"ץ 9476/96 סרגובי נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים שלל באופן מפורש את סמכותם של בתי הדין הדתיים לדון בהתרת נישואין של זוגות מעורבים, וקבע שהסכמת הצדדים אינה יכולה להקנות סמכות לבית דין דתי כאשר אחד מבני הזוג אינו משתייך לאותה עדה.

מנגנון הפנייה לבית הדין הרבני לקבלת חוות דעת

למרות שבית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת, סעיף 3 לחוק התרת נישואין יוצר מנגנון ייחודי. מאחר שאחד מבני הזוג יהודי, בית המשפט חייב לפנות בכתב לנשיא בית הדין הרבני הגדול כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין דתיים (גט). מטרת הפנייה היא לאפשר לבן הזוג היהודי להינשא מחדש על פי דין דתי בעתיד.

נשיא בית הדין הרבני הגדול יכול להחליט באחת משתי דרכים:

  • יש צורך בגירושין דתיים: התיק מועבר לבית הדין הרבני אך ורק לצורך סידור הגט, ללא סמכות בעניינים הכרוכים (רכוש, מזונות, ילדים).
  • אין צורך בגירושין דתיים: בית המשפט לענייני משפחה ממשיך לדון בעצמו בתביעה להתרת הנישואין.

אם נשיא בית הדין הרבני הגדול לא מסר החלטה בתוך 3 חודשים, בית המשפט לענייני משפחה רשאי להמשיך לדון בעצמו. ההחלטה בבש"א 6096/22 פלוני נ' פלונית הבהירה את הפרוצדורה המובנית בחוק, וקבעה שלא ניתן לעקוף את ההליך באמצעות פנייה ישירה לנשיא בית המשפט העליון לפני שבית המשפט לענייני משפחה קיבל החלטה אופרטיבית.

התרת נישואין בהסכמה: ההקלה המשמעותית

סעיף 5(ג) לחוק התרת נישואין יוצר הקלה משמעותית: הסכמת בני הזוג להתגרש מהווה תמיד עילה מספקת לגירושין, ללא קשר לדין הזר החל. במקרה של התרת נישואין בהסכמה, אין צורך להוכיח עילה מורכבת לפי הדין הזר, אין צורך בחוות דעת מומחה לדין זר, וההליך מתקצר באופן משמעותי.

בפועל, רוב המקרים של זוגות מעורבים שמגיעים להליך מסיימים אותו במסלול ההסכמה. הסכם התרת נישואין הוא הסכם שהצדדים מכינים ומסדיר את כל הסוגיות: מועד התרת הנישואין, התחייבות לשתף פעולה בהליך, ואם רלוונטי, גם סוגיות רכוש, מזונות והסדרי שהות עם ילדים. ההסכם מוגש לאישור בית המשפט יחד עם תובענה להתרת נישואין. בית המשפט מוסמך לברר אם ההסכם נעשה מרצון חופשי, לבדוק אותו לפי הדין החל ולאשרו.

התרת נישואין ללא הסכמה ובמעמד צד אחד

כאשר אין הסכמה בין בני הזוג, ההליך מורכב יותר. על התובע להוכיח את עילת הגירושין לפי הדין הזר. בית המשפט יכול לדון בתביעה במעמד צד אחד אם הנתבע אינו מתייצב לדיון, לא הגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מקבלת התביעה, או נמנע באופן עקבי מלשתף פעולה. עם זאת, נדרש לוודא שהנתבע קיבל הזמנה כדין.

הליך התרת נישואין: שלב אחר שלב

  1. בקשה ליישוב סכסוך: כאשר אין הסכמה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך כצעד מקדים, בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. אגרת בקשה ליישוב סכסוך היא 119 ₪.
  2. הגשת תובענה להתרת נישואין: התובענה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו היה מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג. אגרת התרת נישואין (אגרה לתביעה זו) עומדת על כ-568 ₪ (נכון לתקנות העדכניות, יש לוודא במחשבון האגרות).
  3. איסוף מסמכים נדרשים: תעודת נישואין מקורית מתורגמת לעברית ומאומתת (אפוסטיל), תמצית רישום ממרשם האוכלוסין, צילום תעודות זהות, ובמקרים רלוונטיים תעודת הטבלה (לבן הזוג הנוצרי) או מסמכים המעידים על דת או חוסר דת.
  4. הגשת טפסים נלווים: תיק התרת נישואין כולל טפסים סטטוטוריים שנקבעו בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020. הטפסים הרלוונטיים כיום הם טופס 16 (הצהרת דת המצורפת לתובענה), טופס 17 (הצהרת דת המצורפת לכתב ההגנה), וטופס 18 (המשמש את בית המשפט לצורך פנייה לראש בית הדין הדתי). חשוב לציין שטפסים 43א ו-43ב בוטלו עם כניסת תקנות 2020 לתוקף, ואינם בשימוש עוד.
  5. פנייה לנשיא בית הדין הרבני הגדול: בית המשפט מבצע את הפנייה הסטטוטורית לפי סעיף 3 לחוק.
  6. קבלת מענה מבית הדין הרבני: בתוך 3 חודשים. אם המענה מורה על צורך בגט, התיק מועבר לבית הדין הרבני לסידור הגט בלבד. אם אין צורך, או שלא ניתן מענה, בית המשפט ממשיך בדיון.
  7. דיון והוכחות: אם יש הסכמה, ההליך קצר ולעיתים מסתיים בדיון אחד. אם אין הסכמה, נדרשים הוכחות, חוות דעת מומחה לדין הזר, ולעיתים עדויות.
  8. פסק דין: בית המשפט נותן פסק דין המתיר את הנישואין.
  9. רישום ההתרה: פסק הדין נשלח לרישום במרשם האוכלוסין (עדיף לפנות עצמאית עם פסק הדין ללשכת רשות האוכלוסין של משרד הפנים).

כמה עולה התרת נישואין

אגרת התרת נישואין עצמה היא כ-568 ₪. אם נדרשת קודם בקשה ליישוב סכסוך, מתווספים עוד 119 ₪. הוצאות נוספות כוללות תרגום מסמכים נוטריוני (לרוב מאות שקלים), אישור אפוסטיל לתעודת הנישואין הזרה, ובמקרים של היעדר הסכמה גם חוות דעת מומחה לדין הזר (יכולה לעלות אלפי שקלים בהתאם למדינה ולמומחה). שכר טרחת עורך דין הוא הוצאה נפרדת שמשולמת ישירות לעורך הדין שמלווה את ההליך.

פסיקה מנחה בתחום התרת נישואין אזרחיים

מספר פסקי דין מהותיים מנחים את הפסיקה בתחום:

  • בע"מ 5640/16 פלונית נ' פלוני (2017): קבע שהדין החל על התרת נישואין של בני זוג מעורבים שנישאו בחו"ל הוא הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין.
  • בג"ץ 9476/96 סרגובי (2006): שלל את סמכות בתי הדין הדתיים לדון בהתרת נישואין של זוגות מעורבים, גם בהסכמה.
  • בג"ץ 2232/03 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א-יפו (2006): הכיר בעילת "תום הנישואין" כעילה אובייקטיבית להתרת נישואין אזרחיים של יהודים, מכאן ולהבא.
  • בש"א 6096/22 פלוני נ' פלונית (2023): הבהיר את הפרוצדורה המובנית בחוק התרת נישואין, וקבע שלא ניתן לפנות ישירות לנשיא בית המשפט העליון לקביעת סמכות לפני שבית המשפט לענייני משפחה החליט.
  • בע"מ 9607/03 פלוני נ' פלוני (2006): הכיר בבן זוג מנישואי תערובת אזרחיים כ"בן זוג" לעניין ירושה.

תפקיד עורך דין התרת נישואין

הליך התרת נישואין של זוגות מעורבים שנישאו בחו"ל מערב חוקים ייחודיים (חוק שיפוט בענייני התרת נישואין), פסיקה תקדימית, מנגנון פנייה בין-מערכתי לבית הדין הרבני, וברירת דין זר. תפקיד עורך דין בהליך התרת נישואין הוא לנהל את כל המהלך הזה: לבחון מראש את הסיכויים והמסלולים, לבדוק את הזיקות לסמכות השיפוט, להגיש את התובענה ואת הטפסים הנדרשים, לטפל בתרגום ובאימות המסמכים הזרים, ובמקרים שאין הסכמה, להזמין ולנתח חוות דעת של מומחה לדין הזר. ניתן להתחיל בהליך התרת נישואין ללא עורך דין, אך בפועל מורכבות ההליך הופכת ליווי מקצועי לכלי שימושי במרבית התיקים.

המידע בעמוד זה מובא לצורכי הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אגרות, סכומים ונהלים עשויים להשתנות. תקנות התרת נישואין והפסיקה מתפתחות באופן מתמיד, ויש לאמת את ההוראות העדכניות לפני נקיטה בכל פעולה משפטית.

עצרו! רגע לפני שאתם ממשיכים לשוטט באינטרנט ולחפש מידע.

התרת נישואין לא חייבת להיות הליך מסובך או ארוך. כשניגשים אליו בצורה נכונה ומסודרת, ההליך יכול להסתיים במהירות ובלי להתיש אתכם בדרך. בשיחת ייעוץ נכיר את הסיפור שלכם, נבחן את המסלול המתאים ביותר עבורכם, ונצא לדרך בצורה מקצועית ויעילה.