פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה: מדריך מלא

פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה: מדריך מלא

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה האזרחית המוסמכת לדון במגוון רחב של סכסוכים בתוך המשפחה, החל ממזונות, חלוקת רכוש וזמני שהות עם ילדים, ועד תביעות ירושה ותביעות נזיקין שבין בני משפחה. פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה אינה מוגבלת רק לתיקי גירושין. עמוד זה סוקר את ההליך המלא: סוגי התביעות שאפשר להגיש, סמכות בית המשפט, השלב המקדים של יישוב סכסוך, אגרות, טפסים, ומה קורה אחרי ההגשה.

במה מוסמך בית המשפט לענייני משפחה לדון

חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, קובע את הסמכות העניינית של בית המשפט. הסמכות מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים:

• זהות הצדדים: על הצדדים לעמוד בהגדרת "בן משפחתו" הקבועה בסעיף 1(2) לחוק. ההגדרה כוללת בני זוג (לרבות ידועים בציבור ובני זוג לשעבר), ילדים, הורים, נכדים, הורי הורים, ואחים. הפסיקה הרחיבה את ההגדרה והבהירה שדי בכך שהקשר המשפחתי מתקיים בין הצדדים בכיוון כלשהו (לדוגמה, חתן יכול לתבוע את חמיו בבית המשפט לענייני משפחה, גם אם חתן וכלה לא רשומים מפורשות בהגדרה כבני משפחה של ההורים). קרובי משפחה רחוקים יותר, כמו דודים, בני דודים או גיסים לשעבר, אינם נכללים בהגדרה ולא ניתן להגיש נגדם תביעה בערכאה זו.
• מהות הסכסוך: עילת התביעה צריכה לנבוע באופן מהותי מסכסוך בתוך המשפחה. המבחן המנחה שנקבע בפסיקה הוא "מבחן התרומה המשמעותית", שעוצב בהלכת חבס (רע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס) ואומץ ויושם בפסיקה מאוחרת יותר (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני). לפי המבחן, בית המשפט בוחן האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרות עילת התביעה, או שמא מדובר במחלוקת אזרחית-מסחרית שהקשר המשפחתי בה הוא מקרי בלבד. הפסיקה מדגישה את הצורך לפרש את גבולות הסמכות בצמצום ולא להרחיבם יתר על המידה.

סוגי התיקים שאפשר לפתוח: לא רק גירושין

זהו אחד ההיבטים שפחות מוכרים לציבור הרחב: בית המשפט לענייני משפחה דן במגוון רחב הרבה יותר מתיקי גירושין. סוגי התביעות העיקריים שאפשר לפתוח:

תביעות בענייני רכוש ויחסי ממון

תביעות לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, פירוק שיתוף בנכסים, תביעות לפסק דין הצהרתי על בעלות ברכוש, חלוקת זכויות פנסיוניות לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014.

תביעות מזונות ומדור

מזונות אישה, מזונות ילדים קטינים (עד גיל 18), מזונות לבגירים שטרם מלאו להם 21 (בגלל שירות צבאי או לימודים), מזונות מהורה, מזונות משקמים לידועים בציבור לאחר פירוד. גם תביעות להגדלת מזונות או להפחתת מזונות (תביעה לשינוי מזונות) נכללות כאן.

ענייני קטינים

קביעת זמני שהות, חינוך קטינים, יציאת קטין לחו"ל, צו עיכוב יציאה מהארץ של קטין, תביעות לאבהות או אימהות, אפוטרופסות לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, הבטחת קשר עם הורה או קרוב משפחה, תביעות החזרת קטין שנחטף לפי אמנת האג.

תביעות לפי חוק הירושה

בענייני ירושה חשוב להבחין: בקשות ראשוניות לצו ירושה ולצו קיום צוואה מוגשות לרשם לענייני ירושה, ולא ישירות לבית המשפט. הבקשות עוברות לבית המשפט לענייני משפחה רק כשמוגשת התנגדות, כשהאפוטרופוס הכללי מעורב, או כשהרשם מחליט להעביר את הבקשה לדיון שיפוטי. בית המשפט לענייני משפחה דן באופן ישיר בתביעות לחלוקת עיזבון, סכסוכים בין יורשים, פסילת צוואה ומינוי מנהל עיזבון במחלוקת, ללא תלות בזהות הצדדים.

תביעות נזיקין בתוך המשפחה

תביעות פיצויים בגין מעשי אלימות, תקיפה, פגיעה מינית במשפחה, פגיעה בפרטיות או לשון הרע בין בני משפחה. הפסיקה הכירה בכך שלבית המשפט לענייני משפחה יש את הכלים והמומחיות המתאימים לדון בתביעות מסוג זה, בזכות סדרי הדין הגמישים והגישה הרגישה למורכבות הדינמיקה המשפחתית.

חריג חשוב: תביעות גירושין עצמן

תביעת הגירושין עצמה, כלומר בקשה להתיר את קשר הנישואין, מצויה בסמכותם הייחודית של בתי הדין הדתיים (בית הדין הרבני, השרעי, הדרוזי או הכנסייתי), לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, וחוקים מקבילים לגבי שאר העדות. בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להתיר נישואין של זוג מאותה דת, אלא רק במקרים החריגים של זוגות מעורבים (בני דתות שונות) או חסרי דת, לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.  לעניינים הנלווים לגירושין, כמו רכוש, מזונות וילדים, יש סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הדתי, ובחירת הערכאה תלויה ב"מירוץ הסמכויות" ובמנגנון הכריכה.

אז איך פותחים תיק בבית המשפט לענייני משפחה?

השלב הראשון של פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה: בקשה ליישוב סכסוך (לתביעות בענייני זוגיות והורות)

על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, מי שמבקש לפתוח תיק בבית המשפט לענייני משפחה בענייני זוגיות והורות חייב להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. הדרישה רלוונטית בעיקר לתביעות גירושין, מזונות (אישה, ילדים, בני זוג לשעבר), חלוקת רכוש בין בני זוג, זמני שהות עם ילדים, אבהות ואימהות, וסכסוכים בין הורים לילדיהם הבגירים שטרם מלאו להם 21 שנים. לעומת זאת, בקשות לפי חוק הירושה, בקשות בהסכמה, ובקשות לסעד דחוף, אינן מצריכות בקשה מקדימה וניתן להגיש אותן ישירות.

נקודות עיקריות על הליך יישוב הסכסוך:

• אגרה: 119 ש"ח לפי תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), תשנ"ו-1995.
• תוכן הבקשה: הבקשה לא כוללת טענות לגופו של הסכסוך. היא רק מציינת את הצדדים ואת נושאי הסכסוך באופן כללי.
• תקופת עיכוב הליכים: עם הגשת הבקשה, מתחילה תקופה של 60 ימים שבמהלכה הצדדים אינם רשאים להגיש תביעות בעניין הסכסוך. ניתן להאריך ל-75 ימים.
• פגישות מהו"ת: במהלך התקופה, הצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, במטרה לנסות לפתור את הסכסוך בהסכמה.

אחרי תקופת העיכוב: זכות הקדימה של 15 יום

אם הצדדים לא הגיעו להסכמה במהלך תקופת עיכוב ההליכים, נכנס לתוקף מנגנון "זכות הקדימה" שקבוע בסעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה:

• הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך זוכה ל-15 ימי קדימה לבחור את הערכאה המוסמכת (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) ולהגיש את תביעותיו.
• הצד השני אינו רשאי להגיש תביעות במהלך תקופת הקדימה.
• בתום 15 הימים: אם הצד הראשון לא הגיש תביעה, הצד השני רשאי להגיש תביעות מטעמו. אם הצד הראשון הגיש תביעה רק על חלק מהנושאים, הצד השני יכול להגיש על הנושאים הנותרים.

נקודה חשובה: זכות הקדימה היא קריטית באסטרטגיה המשפטית, במיוחד במקרים שבהם יש שיקול אם להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הצד שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך (מה שמהווה למעשה את פתיחת התיק הראשונית בבית המשפט לענייני משפחה), שולט באפקטיביות על בחירת הערכאה.

הפרדת תביעות: לכל סוגיה תיק נפרד

בבית המשפט לענייני משפחה חל עיקרון של הפרדת תביעות. תקנה 15(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, קובעת שכל סוג סעד או עניין משפחתי יש להגיש בתביעה נפרדת ועצמאית, גם אם מדובר באותם צדדים. לדוגמה, זוג שמתגרש ויש לו מחלוקת על מזונות, רכוש וזמני שהות, יצטרך להגיש שלוש תביעות נפרדות.

למרות ההפרדה, התקנות מבטיחות שכל התביעות בין אותם צדדים ינותבו לאותו שופט. תקנה 9(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה מחייבת קישור וניתוב של כל התביעות החדשות לתיק המשפחה הקיים, כך שהן מתרכזות תחת קורת גג שיפוטית אחת "משפחה אחת – שופט אחד". זאת כדי לאפשר טיפול כולל ועקבי, ולמנוע פסיקות סותרות.

עלות פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה: אגרות לפי סוג תביעה

מאמר ורשימה מלאה בנושא אגרות פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה >

אגרת פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה משתנה לפי סוג התביעה. הנה הסכומים העדכניים לפי תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), תשנ"ו-1995:

שני נושאים חשובים לעניין מחיר פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה:

• אגרות הן רק לבית המשפט: הסכומים שמופיעים בטבלה הם לתשלום ישירות לבית המשפט. שכר טרחת עורך דין הוא הוצאה נפרדת לחלוטין שמשולמת ישירות לעורך הדין.
• פטור מאגרה: במקרים של חוסר יכולת כלכלית, ניתן להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה.

טפסים ומסמכים נדרשים לפתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה

הטפסים הנדרשים תלויים בסוג התביעה. הנה הטפסים העיקריים:

• כתב התביעה: מסמך מנוסח שבו מפורטים הצדדים, הרקע לסכסוך, הסעדים המבוקשים, והעובדות הרלוונטיות. ניתן להוריד תבניות מאתר הרשות השופטת.
• הרצאת פרטים: טופס סטטוטורי לפי תקנה 12 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020. יש שני סוגים: טופס 3 נדרש בתביעות בין בני זוג (לרבות בקשה לאישור הסכם ביניהם), וטופס 4 נדרש בתביעות מזונות (כולל פירוט כלכלי מורחב). חשוב להדגיש: בתביעות שאינן בין בני זוג ואינן בענייני מזונות (למשל סכסוכי ירושה או תביעות נזיקין משפחתיות), אין חובה לצרף הרצאת פרטים.
• תצהיר תומך בכתב הטענות: טופס 5 לתקנות משפחה, חתום בפני עורך דין.
• ייפוי כוח: לעורך הדין המייצג.
• רשימת מסמכים וגילוי מוקדם: זוהי חובה חשובה ופחות מוכרת לציבור. תקנה 17(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה מחייבת כל בעל דין לצרף לכתב הטענות שלו (תביעה או הגנה) רשימה של כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, בין אם הם ברשותו ובין אם לא, ולצרף עותק של כל מסמך שנמצא ברשותו מתוך הרשימה. חובה זו חלה על כל סוגי התביעות, לא רק על תביעות רכוש או מזונות, ומשקפת את עיקרון "הקלפים הפתוחים" בהליכי משפחה.
• מסמכים נלווים ספציפיים: בתביעות מזונות, יש לצרף 12 תלושי שכר אחרונים (לשכירים) או אישור הכנסות מרואה חשבון (לעצמאים). בתביעות רכושיות, יש לצרף ראיות על בעלות בנכסים, חוזים, אישורי בנק, דוחות אקטואריים, וכל מסמך רלוונטי אחר.
• אישור פגישת מהו"ת: בתביעות שמצריכות בקשה ליישוב סכסוך מקדימה (זוגיות והורות), יש לצרף אישור מיחידת הסיוע על השתתפות בפגישות מידע, היכרות ותיאום.

איך פותחים תיק בבית המשפט לענייני משפחה: מגישים תביעה באינטרנט או פיזית

יש שלוש דרכים להגיש תביעה:

• באתר נט המשפט: עורכי דין בלבד יכולים להגיש באופן דיגיטלי דרך אתר נט המשפט.
• בעמדת שירות לקהל: ניתן להגיע פיזית למזכירות בית המשפט לענייני משפחה לפי הסמכות המקומית. מומלץ לזמן תור מראש.
• בדואר רשום: ניתן לשלוח את הבקשה בדואר רשום לבית המשפט הרלוונטי, בצירוף כל הנספחים והקבלה על תשלום האגרה.

מירוץ הסמכויות: בית משפט לענייני משפחה מול בית דין רבני

נקודה אסטרטגית חשובה: בתיקים מסוימים (במיוחד תיקי גירושין מורכבים עם בני זוג יהודיים נשואים), עומדת בפני הצדדים שאלת בחירת הערכאה. בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני מתחרים על הסמכות בעניינים הכרוכים בגירושין (רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים). למי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, יש זכות קדימה לבחור את הערכאה. לכל ערכאה יתרונות וחסרונות שונים.

תפקיד עורך דין בהליך

אף שאפשר להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בלי עורך דין, מורכבות ההליך הופכת ליווי מקצועי לכלי הכרחי במרבית התיקים. תפקיד עורך דין הוא לתכנן את האסטרטגיה (במיוחד שאלת מירוץ הסמכויות), לנסח את כתבי הטענות באופן מדויק, להבטיח הכללת כל הראיות והמסמכים הדרושים, לייצג בדיונים, לנהל משא ומתן עם הצד השני, ולוודא שכל ההליכים הפרוצדורליים מתבצעים בזמן.

תוכן עמוד זה הוא סקירה כללית של פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לבחינה פרטנית של כל מקרה ומקרה. אגרות וסכומים מתעדכנים מעת לעת, ויש לאמת את הסכומים העדכניים באתר הרשות השופטת לפני ההגשה.