תלונה ללשכת עורכי הדין על התבטאות פוגענית בדיון

היום הייתי בדיון בבית המשפט באשדוד, ואני מרגיש חובה לשתף במה שחוויתי באולם.

במהלך הדיון אמרה באת כוח המשיבה, דברים שפגעו בי באופן עמוק. לפי הפרוטוקול, היא אמרה:

“יש אנשים שבאמת קרה להם משהו ב־7.10, והוא רק רוכב עליהם.”

קראתי את המשפט הזה שוב ושוב, ואני עדיין מתקשה להאמין שאמירה כזו נאמרה באולם בית משפט.

כששמעתי את הדברים לא יכולתי לשתוק. קמתי ואמרתי לה: “מי את שתשפטי אותי ומה עברתי ב־7 באוקטובר?”

ב־7 באוקטובר המשק שלי היה בקו האש. מחבלים חדרו לאזור. המשק שלי נשרף. במשך כתשעה חודשים המשק היה סגור, העובדים עזבו, העסק שלי קרס, והנזק הכלכלי והנפשי שאני נושא איתי עד היום הוא עצום.

אפשר לחלוק על הטענות שלי. אפשר להתווכח על עובדות, על ראיות ועל הדין. זו מהות ההליך המשפטי.

אבל אין שום מקום להטיל ספק או לזלזל בכאב ובטראומה של אדם שחווה את אירועי 7 באוקטובר על בשרו.

גם במהלך הדיון נאלץ בית המשפט להתערב ולבקש מבאת כוח המשיבה להירגע, כפי שמשתקף בפרוטוקול.

אני מפרסם את הדברים משום שאני מאמין שלציבור יש זכות לדעת כיצד לעיתים מתנהל השיח גם בתוך אולם בית המשפט.

אני חושב ומאמין שמי שמרשה לעצמו לזלזל באנשים שנפגעו ב־7 באוקטובר, או להציג אותם כמי ש”רוכבים” על האסון שעברו, פוגע לא רק באדם שעומד מולו אלא גם בכבודם של אלפי נפגעים ומשפחות שחוו את אותו יום ארור. בעיניי, להתבטא כך כלפי נפגעי 7 באוקטובר הוא דבר שאין לו מקום במדינת ישראל, ובוודאי שאין לו מקום בין כותלי בית המשפט, שם מצופה מכל בעל תפקיד לנהוג בכבוד, באחריות וברגישות אנושית.

אני לא מחפש רחמים ולא מבקש יחס מיוחד. אני מבקש דבר אחד בלבד, שלא יעזו לזלזל במה שעברתי ובמה שעברו אלפי אזרחים ב־7 באוקטובר. יש גבול לוויכוח משפטי, ויש גבול לכבוד האנושי. בעיניי, הגבול הזה נחצה היום.